ברוכים הבאים לשורטקאסט שלנו מתוך הקליניקות של care point אלו תקצירי פרקים עד 10 דקות שיתנו לכם הצצה לחיים של אחים אולי דומים לכם וזה יקדם אתכם לטפל בעצמכם
הדרך החוצה: שלושה סיפורים על שינוי והתגברות
שלום לקהילת Care Point!
כאן שוב בפינה השבועית שלנו, בה אני משתפת אתכם בשלושה סיפורים מהשבוע החולף שהגיעו למוקד ההכוונה שלנו. אני אוהבת לעמוד מולכם ולפתוח את הלב, כי אני יודעת שזה נוגע בכם ומעורר בכם השראה – אולי למצוא את עצמכם בתוך אחד הסיפורים הללו, או לחשוב על מישהו קרוב לכם שנמצא במצב דומה.
בסיפורים האלה אני חושפת אנשים שמתמודדים עם כאבים פנימיים וקשיים, אבל מוצאים דרך לפרוץ את המעגל הזה בעזרת יד מכוונת. כל אחד מהם, במקום ובזמן שלו, החליט שהוא כבר לא יכול להמשיך כך ופנה לעזרה. ואולי, אחרי שתשמעו את הסיפורים, גם אתם תבינו שהגיע הזמן להגיד "עכשיו תורי." כי כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להגיע לנקודת שינוי.
אני מזמינה אתכם לפתוח את הלב ולהיכנס לרגע לחיים של אחרים, שאולי אינם רחוקים מהחיים שלכם.
סיפור ראשון: להיפרד אבל לא לשחרר
הכאב שבתקיעות
היא התקשרה אליי בקול שקט ומהוסס, מלא בפחדים חבויים. היא ידועה בציבור עם בן זוגם ויש להם ילדה בגיל בית ספר. במשך שנים רבות הם ניסו להחיות את הקשר, נפרדו, חזרו, ושוב נפרדו – עד שהבינו שהזוגיות כבר לא תעבוד. הפעם הם החליטו להיפרד באמת, החלטה סופית. אבל הכאב והפחד לא משחררים, והם עדיין חיים יחד באותה דירה – משיקולים כלכליים.
היא משתפת אותי: "אני לא יכולה לעזוב, אני מפחדת... מה יהיה אם אני אעזוב ולא אצליח למצוא דירה? מה יקרה אם הכסף לא יספיק?" היא נאחזת בטיעונים כלכליים שמונעים ממנה לעשות את הצעד הגדול.
בעצם, היא יודעת שהחיים שלה תקועים, אבל התקיעות נוחה לה – זהו פחד שמשתק אותה. "אני מרגישה שאני לא מתקדמת לשום מקום", היא אומרת, "לא בזוגיות, לא בעבודה, לא עם הילדה, ולא עם עצמי". כל תחום בחייה מרגיש לה נבול, עומד במקום, והיא פשוט לא מצליחה למצוא את הכוחות לצאת מהמערבולת הפנימית.
התמודדות עם הפחדים והמחסומים
במהלך השיחה הבנתי שהפחדים שלה מקבלים צורה של תירוצים – היא מספרת לעצמה סיפורים שמונעים ממנה לעשות את השינוי שהיא יודעת שנחוץ לה. "אבל בעלי דירות הם חרות", היא אומרת, "ועד שאני אמצא דירה... אולי אצטרך לעבור שוב? ואם אני לא אצליח כלכלית? אולי עדיף קודם לעשות שינוי בקריירה?".
הפחדים האלה מונעים ממנה לעשות את הצעד הקטן הראשון, שממנו יתחיל השינוי.
הכוח לשחרר ולצמוח
היא מבינה את המצב, היא יודעת שהיא יכולה להתקדם, אבל השכל והלב לא מצליחים לעבוד יחד. היא זקוקה למישהו שילך איתה את הצעד הראשון, מישהו שיקשיב, יכוון וייתן לה תמיכה רגשית ומעשית. השינוי הגדול מתחיל בהחלטה, אבל ליווי מקצועי ומנוסה הוא זה שיכול לקחת אותה את כל הדרך.
סיפור שני: האמא שהבית הפך לה לכאוס
הילדים שהפכו את הלילות לסיוטים
היא התקשרה בקול מותש, מיואשת. "אין לי יום ואין לי לילה", היא אומרת לי, אמא למשפחה מרובת ילדים, שאין לה רגע אחד של שקט. הילדים שלה מפחדים להתקלח עם דלת סגורה, הם מתעוררים בלילה ומבקשים לישון איתה, ויש כאלה שחזרו להרטיב בלילה – למרות שכבר נגמלו מזמן.
"אני מרגישה כמו מכבסה אנושית", היא מתארת בכאב, "אני קמה באמצע הלילה להחליף מצעים שוב ושוב. אין לי כבר כוחות". היא מודה בפניי, בחוסר אונים, שבגלל שהיא לא יכולה להתמודד עם הכביסות והלילות המתישים, היא התחילה לשים טיטולים על הילדים, למרות גילם הגדול.
הילדים נסוגים לאחור
"אני לא מצליחה להבין למה הם נסוגים אחורנית", היא מספרת. הילדים שלה, שהיו כבר עצמאיים, פתאום חוזרים להתנהגויות של תינוקות. "כל הזמן אור בבית, הדלת תמיד פתוחה במקלחת, והם מפחדים מכל דבר קטן. הם מגיעים אליי באמצע הלילה, ואני מרגישה שאין לי כבר חיים".
הבית הפך למבצר של פחדים, והאמא, שכל כך רוצה לעזור להם, נשארת חסרת אונים. "אני רואה את הפחדים שלהם ומבינה שאני חייבת לעשות משהו, אבל כבר אין לי כוחות. אני מתפוצצת עליהם. אני צורחת, משתוללת – ואני יודעת שזה רק מחמיר את המצב".
האמא מתחילה לחשוב על עצמה
בסוף היא הגיעה למסקנה – הגיע הזמן לטפל קודם כל בעצמה. "אמרתי לעצמי די", היא אמרה. "אני כבר לא יכולה לחכות לעזרה מהמדינה". היא הבינה שהשינוי מתחיל בה, ושכשלה יהיה טוב – גם לילדים יהיה טוב. אז היא בחרה במטפלת שתעבוד איתה ועם הילדים. לא רק בשבילם, אלא קודם כל בשבילה. האמא הזו החליטה לקחת את גורלה בידיים, וזה היה הצעד הראשון לקראת הריפוי שלה ושל הילדים.
סיפור שלישי: החיוך שמסתיר את הכאב
חיים כפולים של הדחקות
הסיפור השלישי הוא על אישה מצליחה, נשואה עם שלושה ילדים, שכולם רואים אותה כמודל לחיקוי. "אני הפסיכולוגית של כולם", היא אומרת לי בחיוך עייף. כלפי חוץ, היא נראית חזקה, מצליחה, הכל בחיים שלה מתנהל בצורה מושלמת – כך לפחות נדמה לסביבה. אבל אף אחד לא יודע מה באמת עובר עליה.
"אני לא יכולה לדבר עם אף אחד", היא אומרת בקול שבור, "אפילו לא עם בעלי. אני לא רוצה להרוס את התדמית שבניתי. אני צריכה להיות החזקה עבור כולם – בבית, בעבודה, עם החברים".
כששומרים סוד, הגוף מגיב
כשהיא לבד, בלילות, המחשבות והכאבים סוגרים עליה. הגוף שלה כבר לא מצליח לשאת את הכאב הנפשי והפיזי. "יש לי התקפי חרדה, כאבי שרירים, דלקות, בעיות בעיכול. אני יודעת שהכל נובע מרגשות כלואים, סודות שאני שומרת לעצמי. כל מה שאני מרגישה – אני שומרת בפנים".
והגוף מתחיל להגיב. "זה כבר הגיע למצב שבו אני לא יכולה יותר להסתיר את זה. אני מרגישה שאני נשברת".
השלב שבו צריך לשחרר את כל מה שכלוא
היא הבינה שצריך לעצור. "זה הזמן להפסיק לשמור סודות. אני צריכה לשבת עם מישהו, לדבר, לפרוק את כל מה שאני סוחבת עליי". והיא עשתה את הצעד הראשון – פנתה לעזרה. כי לפעמים, כדי לרפא את הגוף, צריך קודם כל לרפא את הנפש.
עכשיו תורכם
שלושה סיפורים על אנשים שהבינו שהגיע הזמן לעשות שינוי. ומה איתכם? האם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן לקחת את עצמכם בידיים ולפנות לעזרה?
אל תחכו לרגע שבו הגוף שלכם ישבר. כשמגיעים למקום של תקיעות, פחדים או כאבים – זה הזמן להרים טלפון, לשתף ולהתייעץ.
אנחנו כאן בשבילכם, בשיחות הכוונה ללא עלות, אנונימיות לחלוטין. לפעמים, כל מה שצריך הוא את השיחה הראשונה הזו כדי להרגיש שאתם לא לבד.
חייגו אלינו למוקד של Care Point: 03-303-6010
אל תחכו לרגע שבו יהיה מאוחר מדי. כי עכשיו תורכם.
תודה שהקשבתם!