ברוכים הבאים לשורטכאסט שלנו מתוך הקליניקות של care point אלו תקצירי פרקים עד 10 דקות
סיפורים מהקליניקה ומהשבוע החולף
#1
מירי בת 58, 30 שנה היא נשואה לגבר קשוח ואמא לבן ובת שגם הם נשואים,
מרגישה שאין לה למה לחיות.
כל חייה הוקדשו לילדים ועכשיו שהם עזבו את הבית ולא נעים להם להגיע כל שבוע לארוחות שישי, אמרו לה בגלוי "לא נעים לנו להיות איתך ועם אבא, לכו לטיפול!"
מרגע היוולדם, מירי השקיעה רק בהם וזנחה את כל החברות שהיו לה, היום היא מרגישה בדידות ואין לה עם מי לדבר,
הוסיפה והזכירה שאיבדה את אמא שלה בילדותה, ומעולם לא שיחררה במחשבות ליבה את אמא שלה ומאוד מתגעגעת.
החיים הזוגיים של מירי לא טובים בלשון המעטה, בעלה שתלטן ועקשן, תמיד מילתו האחרונה וזו שקובעת והיא לידו עלה נידף ברוח, בוחרת לשתוק ולהתמסר לגידול הילדים ולהתעלם מכל הסימנים.
כמו אישה כנועה שדעתה לא נחשבת, נמנעה מטיפול רגשי כל חייה למרות שידעה שהיא זקוקה לזה כדי לצאת ממעגל של ריצוי ותבוסה. לא היו לה כוחות להתמודד עם ההתנגדות הנחרצת של בעלה שתמיד ביטל את רצונותיה ואמר לה שהכל שטויות והיא לא צריכה לבזבז כסף על פסיכולוג.
עכשיו, הילדים אמרו לה את זה, וזה היה עבורה משפט מטלטל ופוגע, אבל טוב שאמרו, כי סוף סוף היא מתחילה לטפל בעצמה ולדבר את הרגשות שלה, כי עוד רגע היא מתפוצצת.
ואגב, בתמונת הוואצאפ שלה היא מחייכת חיוך כובש, אמרה לי שזו תמונה ישנה והיא כבר לא מחייכת הרבה זמן. עניתי לה שהיא תחזור לחייך ללא הפסקה, אני יודעת.
#2
דביר בן 18 וחצי, מגיע ממשפחה שכולם בה אנשי צבא, תפקידים משמעותיים וקרביים.
ועכשיו, הוא אחרי טירונות וכמצופה ממנו גם הוא התגייס לקרבי.
אבל, אנחנו בתוך מלחמה, מהקשות שידענו ודביר פוגש את הפחד הפנימי ומוותר על התפקיד הקרבי שחלם עליו.
זה מוביל אותו לקונפליקט פנימי, בכי דמעות בטלפון לאמא שלא יודעת איך להגיב לבקשתו: תצילי אותי, תוציאי אותי מהמסלול הקרבי, אני לא עומד בלחץ הזה ואני מת מפחד.
איך מגיבה לזה הקהילה? איך מגיבה לזה המשפחה שכולם סביבו בנו קריירה צבאית?
איפה זה פוגש אותו, בעצמו, כי הוא לא מסוגל לספק את הציפייה של כולם, כולל של עצמו?
החרדה רק מתגברת, הרגשות מתעצמים והוא מבקש לסיים את השירות הצבאי אחרי הטירונות.
מה תפקיד אמא שלו במצב כזה?
אז תופתעו לגלות שמי שפנתה אלינו, זו האמא שלו.
היא לקחה על עצמה את התהליך הטיפולי, להוביל את בנה לחוף מבטחים רגשי.
ובזכות היכולות ולקיחת האחריות שלה, הוא יגיע לחוף מבטחים, אני יודעת.
#3
עדן בת 38, לפני חודשיים עברה ניתוח קיסרי חרום אחרי שנפלה בזמן התקף חרדה בסוף ההריון, מזל שהיתה בבית החולים בזמן נפילתה.
היא רוצה לטפל בחרדה, זה הגביר אחרי הלידה כי עכשיו יש לה תינוקת לגדל.
יש לה בן גדול מנישואים קודמים, זו היתה מערכת יחסים רעילה עם גבר מתעלל כי הוא סובל מבעיות נפשיות שהתגלו לה בחיי הנישואים, זו הטראומה המרכזית של חייה.
גם הקשר הנוכחי ללא נישואין וגם הוא לא יציב ובריא. הוא נעלם לה סביב כל הבלגן של הלידה.
היא לא מצליחה לישון בלילות, חוטפת שעתיים שינה פה ושם ובעיקר נרדמת במהלך היום, בלילה תוקפות אותה מחשבות שליליות והתקפי חרדה. אי אפשר לחיות ככה.
הצענו לה לעבור עיבוד לידה, כי כל לידה היא טראומה לגוף במיוחד לידות קשות כמו קיסרי חירום אחרי נפילה. זה כבר יעזור לה לסגור את הפינה הכואבת ולהקל על החרדות.
אבל זה לא מספיק,
היא חייבת לטפל בחרדות למענה ולמען התינוקת שלה שלא זוכה לאמא במיטבה. למחשבות שמובילות לחרדה יש שורש בתת מודע,
החרדה עוברת לתינוקת ברמת האנרגיה והיא בוכה המון, יש לכך סיבה, היא מרגישה את הרגשות הקשים של אמא שלה בלי מילים, רק מעצם נוכחותה.