ברוכים הבאים לשורטקאסט שלנו מתוך הקליניקות של care point אלו תקצירי פרקים עד 10 דקות
3 סיפורים מהשבוע החולף מתוך הקליניקות של care point
#1
אישה, אמא, גרושה
מעידה על עצמה שמשהו פגום בה, בתוכה.
לא יתכן שהיא לא מצליחה להחזיק אף מערכת יחסים.
הכל מתחיל באלימות במשפחה בה גדלה, אח שלה הגדול הפך אותה לסק חבטות במשך שנים.
כולם ידעו, אבל אף אחד לא עזר לה במצוקתה.
אם היום אומרים "שקופה" אצלה זה היה יותר נורא, כי ראו, אבל התעלמו והתייחסו אליה כלא ראויה ולא שווה למשפחה.
מהרה להתחתן, כדי לצאת מהבית, אבל בלי אהבה. מצאה את עצמה בחיים מורכבים ומנסה להעניק לילדים שלה את מה שהיא לא קיבלה.
בידיעה שהיא לא אוהבת, התגרשה וכל הגברים שבאו אחר כך נעלמו בזה אחר זה.
כל מילה שנאמרה לא במקום, גרמה לה להתפרצויות שלא מתאימות למצב.
היום היא מבינה שהיא לא אוהבת את עצמה, ועד שלא תפתור את הקונפליקטים הפנימיים, היא לא תצליח להחזיק אף מערכת יחסים.
היא רוצה לאהוב ולהיות נאהבת, אבל לא יודעת לקבל ולתת אהבה בגלל ילדות אלימה ומחסור בשייכות ואהבה.
#2
היא דיברה על התמכרות לקניות.
זה הגיע לחובות ומוגבלות בבנק.
רק שהבת שלה נתנה לה קורת גג, היא קלטה את עומק הבעיה ופנתה לבקש עזרה רגשית.
אמרה לי: הגעתי למקום הנמוך ביותר, כדי להבין שאני בבעיה, להודות בה ולהעז לבקש עזרה.
ליבי יצא אליה, הרגשתי שבא לי לחבק אותה.
בעומק השיחה, הבנתי על מה זה יושב.
היא קורבן התעללות של גברים שכביכול דואגים לה, אבל הם רק רומסים לה את הכבוד העצמי.
הדימוי העצמי שלה מלכתחילה נמוך, וזו הסיבה שמזהים את חולשתה ומורידים אותה עוד יותר עד שהיא מרגישה לא שווה, לא ראויה, ללא זכות קיום בלי הגבר שלידה.
היא זקוקה לאישורים חיצוניים, תמיד מתנהגת בדפוסי ריצוי עד שהפכה לשפחה.
מדובר ב- 25 שנות התעללות בנישואים, בהם חוותה את כל סוגי האלימות: פיזית, מינית, כלכלית, מילולית.
לא פלא שבסתר קנתה וקנתה עוד ועוד והסתירה.
זה היה המקום שלה להוכיח לעצמה שהוא לא שולט בה.
#3
גבר בן 76, מדבר איתי ואישתו על הקו מקשיבה ומידי פעם זורקת איזו מילה.
הוא בדיכאון, מחשבות שליליות והרבה התקפי חרדה.
כמובן שהוא על תרופות פסיכיאטריות, אבל אחרי עשרות שנים של מיקסים בכדורים, הוא מרגיש שאין שיפור והסבל הולך ומכביד עליו.
כל השאלות שלו היו בעיקר על איך ידע שהפעם זה יעבוד?
מי המטפל שיציל אותו מחיי כאב נפשי עמוק, מבלי שיעבוד בין המפגשים.
נשמע כמו דבר והיפוכו, לא?
אין קסמים, צריך לעבוד קשה כדי להתמודד עם דפוסי חיים שהורגל אליהם.
מסתבר שהוא מרגיש כך מגיל 30, כאשר הרגיש מושפל ומתוסכל בעבודה כשהיה אבא צעיר, והחזיק בתפקיד בגלל הצורך בפרנסה.
כל הזמן הבטיחו לו שיקודם, וזה אף פעם לא קרה. כל פעם קיבל על עצמו מנהל חדש ונאלץ להתמודד עם תיסכול, אכזבה ותחושת קיפוח שהתעצמו יותר ויותר גם אחרי שהחליף עבודה.
40 שנה שהוא מתמודד עם דלי מלא מים כמו בהצפה רגשית,
עוד טיפה אחת והכל נשפך והוא מסתובב עם תחושה קשה ולא מצליח לצאת מהלופ של הדיכאון.
עניתי לו על שאלתו הראשונה, איך ידע שהפעם זה המטפל שיעזור לו:
אתה היחיד שיכול לעזור לעצמך. אמרתי לו בביטחון.
כוח רצון, מוטיבציה בשיא והמון תקווה יגרמו לך לסמוך על המטפל ולהאמין שאפשר לצאת מהדיכאון ותתחיל ליישם את ההמלצות לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.
למרות הגיל המבוגר והמורכבות לאחר שנים של תסכול, אני מאמינה שהתשובות אצלו והוא מתעלם מהם בגלל המון סקפטיות וחוסר רצון עזור לעצמו.