מי שסובלת מפיברומיאלגיה, יודעת מקרוב על מה יונית מספרת. סיפור השראה של אישה שמנהלת את המחלה ולא ההפך. הבחרה בשמחה כדרך חיים מובילה לריפוי טבעי.
מי שסובלת מפיברומיאלגיה, יודעת מקרוב על מה יונית מספרת.
ממצב של אישה עובדת ומגישה תלמידים לבגרויות, מתפקדת בשיא המרץ עם 4 ילדים ונשואה באהבה-
מצאה את עצמה סובלת מכאבים עזים ושלוש שנים לא מסוגלת לקום מהמיטה.
19 שנה מאז שהיא מתמודדת עם התפרצות הפיברומיאלגיה,
היום היא משתפת בסיפור חייה ומעבירה השראה מתוך הדרך שלה לבחור בשמחה ולנהל את המחלה.
יונית היום עסוקה בלשמוח ולשמח, היא מטפלת בנשים בסדנאות יוגה צחוק, מציעה גם מסלולים אישיים של ליווי צמוד בשלושה חודשים שמקצר את הדרך מהסבל לשמחה.
לפני כן הצליחה להתמודד עם אובדן אבא שלה בזכות בחירתה להיות ליצנית רפואית בית חולים איכילוב.
כך בהתנדבות טהורה, יום בשבוע מצאה את הדרך לעזור לאחרים ולעצמה, כי הכל חזר אליה וחיזק אותה.
פשוט לבחור בשמחה. קל לדבר, קשה ליישם כשאין כוחות לדבר.
היא יודעת איך זה מרגיש, כי היתה מנותקת במשך 3 שנים, כך פתאום חייה נעצרו ונתקעו בסבל בל יתואר, פי 10 מצירי לידה ללא הפסקה (כך היא מתארת את הלחצים בכל הגוף).
אנשים שנמצאים בתוך הכאב והסבל, הנפשי, הגופני והכל מתערבב
ונהיה לנו מרק שחור מכל הרגשות והמחשבות- הרבה פעמים זה מלווה בדיכאון וחרדה.
מאוד קשה לצאת מזה. הכיח קשה לבד.
מאוד חשובה הסביבה התומכת, המשפחה, ואם אין- למצוא תחליף למשפחה.
כשקשה, אנחנו נכנעים לקושי והופכים לקורבן.
רק אם לוקחים אחריות על החיים – אפשר לראות שיש אפשרות בחירה.
הקורבנות היא תחושה פנימית, יש לה גם רווחים אבל בחוץ יש שפע הזדמנויות שאנחנו לא רואים.
בלקיחת האחריות וזכות הבחירה,
זו נקודת השינוי בין קורבנות ותבוסה להתמודדות עם סיכויי הצלחה.
במהלך ראיון שלם יונית מתארת את ההתמודדות שלה ושמה דגש על
הרגע הזה שאת לומדת לנהל את המחלה, ולא היא מנהלת אותך, זה רגע מכונן.